הפרעת קשב וריכוז הינה לקוי התפתחותי המופיע בגיל הילדות,
ממנו סובלים עד 10% מכלל אוכלוסיית הילדים. התסמינים
המאפיינים ליקוי זה כוללים בעיקר אי רציפות קשב לאורך זמן.
כלומר יש רגעים בהם לאדם יש קשב והוא יכול לתפקד מצוין
ורגעים אחרים בהם אין לו קשב והוא אינו מתפקד טוב,
גם במטלות שהוא מכיר היטב. הקושי הביצועי בתפקודו
נובע מקושי במערכת הוויסות שלו.
תכונות מאפיינות ילדים עם הפרעות קשב והתנהגות הן:
הישגים אקדמיים נמוכים מן המצופה עפ"י היכולת הקוגניטיבית
קשיים במערכת היחסים של הילד עם ההורים, אחים וחברים
בעיות משמעת, אלימות כלפי חברים ולפעמים, שקרים וגנבות.
ליקויי למידה בתחומי הקריאה, הכתיבה ו/או החשבון.
פזיזות ו/או אי שקט מוטורי
דחיינות
חסך ב"תפקודים הניהוליים":קושי להפריד בין עיקר לטפל,
לקבוע סדרי עדיפויות בביצוע
משימה, להיות ממוקד ולסיים עם תחושה של בקרה עצמית
הקשיים בתפקוד באים לידי ביטוי בכל מקום : ביה"ס,
בבית וביחסים עם חברים.
דחייה חברתית היא אחד האלמנטים המשמעותיים
העשויים לחרוץ את גורלו של ילד ADHD מקובל או לא,
"מופרע" או לא, "רגיל" או שונה.
כשהחיכוכים הפיזיים מתגברים והשובבות, שהייתה נסלחת
בכיתות הנמוכות, שוב לא מתקבלת בהבנה, הילדים עלולים ל
מצוא עצמם דחויים על ידי החברים לכיתה ומתקשים מול המורים
והמערכת. ללא יכולת הבנה מה השתנה , מה הם עושים היום
אחרת שגורם להם להיות דחויים .
התנהגות "לא מקובלת", העלבה, צחוק שאינו במקום, גוררים
תוצאות מיידיות והנער עלול לחוות שוב ושוב דחייה ותסכול.
במקביל, מתחדדים הקשיים של ילדי ADHD גם בבית. כשהילד
מעמיד במרכז עולמו את הנושא החברתי, מחפש יותר עצמאות,
מנסה לגבש את אישיותו, כמו כל מתבגר אך התגובות והתסכולים מועצמים.
לגדול כילד בעל הפרעת קשב וליקויי למידה זו חוויה מבלבלת ביותר.
התחושה המרכזית אותה חווה הילד היא בעיקר תחושה של חוסר אונים.
להיות הורה לילד בעל הפרעת קשב משמע לחוות חוויה מתמדת של
תסכול ועצבים. ישנו פער גדול בין כמות ורמת ההשקעה של ההורה,
המשתדל לעזור לילד כמיטב יכולתו, לבין התנהגותו של הילד בפועל.
השילוב בין שני תהליכים אלה מוביל להתנגשות חזיתית הגוברת בגיל ההתבגרות .
ההורים לעיתים נלחצים מהתנהגות המתבגר, מגבירים את
התערבותם והחיכוכים סביב נושא הלבוש, המזון , החברים , מחשב,
ביטויים מילוליים, שיעורי בית, שעות הגעה הביתה וענייני כספים, לא מאחרים לבוא.
סף תסכול נמוך, התקפי זעם, תנודות במצבי רוח, בכי בקלות,
ביטחון עצמי נמוך הם תופעות שכיחות אצל ילדים ונוער הסובלים
מהפרעות קשב וריכוז. ילדים אלה סובלים מכעס מתמיד של ההורים ובבית הספר.
הרפואה המשלימה מתייחסת למכלול הגורמים הגופניים והרגשיים של
המתבגר עם הפרעות קשב וריכוז . מטרת הטיפול המשלים להביא
לאיזון בכל מערכות הגוף, תוך שילוב של שיטות טיפול מגוונות ואימון
התנהגותי הכולל מתן הדרכה לטיפול עצמי ושינוי הרגלי חיים הן
למתבגר והן לבני משפחתו.
גם כאשר מחליטים על טיפול תרופתי, הטיפול המשלים עוזר
בהתמודדות עם תופעות הלוואי של התרופה, ומשפר את יכולת
ההתמודדות עם תסכולים, יכולת הספיגה, הדימוי העצמי, והשליטה העצמית.
כתיבת תגובה